התפרסם לאחרונה בדה-מרקר מאמרו של פרופ' חן, דיקן בית הספר לחינוך במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה . מאמר לא ארוך אבל כן הוא שופך אור על סוגיות חשובות בחינוך והטיפול בהן. ואחת הסוגיות החשובות הוא שמי שעוסק בעצם בחינוך הם אנשים וצדדים שאין להם קשר עם החינוך : אנשי כלכלה , פוליטיקה ואינטרסנטיים למיניהם ומי שכמעט אינם משתתפים בדיון הם אנשי מקצוע במערכת החינוך, כמו מנהלים ומורים.
הוא אומר גם שססמאות והפתרונות שנובעות מדיונים ומרפורמות בחינוך כמו : להוסיף תקציב לחינוך , מעמד המורה,רפורמה ארגונית , חינוך לערכים אין להם בסיס שיאמת אותם ונלקחו לקלות שלהם ובכדי להרוויח מהם כלכלית ו/או פוליטית .
נקודה חשובה שמעלה המאמר שמכל השיח הציבורי נעדרים שני עמודי התווך של החינוך והם התלמידים והתוכן.איך יתכן דיון עמוק ורפורמות שאמורות להניב הצלחות והתקדמות שלא לוקחת בחשבון שני הקליינטים המרכזיים שלה וזה תלמיד ותוכן?.
הוא גם נוגע בעוד נקודה חשובה נושאי הליבה בבתי הספר שהוא נושא ערכי, פילוסופי חברתי, תרבותי וכלכלי. הוא מסביר שאף פעם לא נעשה דיון מקצועי , ערכי וציבורי עמוק מספיק בנושא .
לפי דעתי:
- המאמר נוגע בנקודות חשובות מאין כמותן אבל קולו ודעותיו של פרופ' חן נופלות על אוזניים אטומות במשרד החינוך ואצל מקבלי ההחלטות .
- אנחנו כאקדמיים ואנשי חינוך מוטלת עלינו חובה לנסות ולהשפיע בנדון בכל אמצעי ניתן .
- על ארגוני המורים לעשות מעשה בנידון וללחוץ על מקבלי ההחלטות להעביר את ההגה לאנשי חינוך אמתיים.
מקור:
פרופ' דוד חן, אינכם מבינים בחינוך? אתם יכולים להיות ראשי ועדה. אוחזר ב-7 נובמבר 2011 מתוך http://www.themarker.com/news/1.1559994
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה