נתבקשנו בקורס "סוגיות במדיניות החינוך" להתייחס למאמר "ארגון, שוק וקהילה " של תומס ג' סרג'ובני אשר הנושא הראשי בו מדבר על שינוי בבית הספר .
לפי המאמר, מציג תומס ג' סרג'ובני שלוש אסטרטגיות שלפיהן אפשר לחולל שינוי בבית ספר והן: 1.ארגון 2.שוק 3.קהילה.
לפי המאמר שלשלת האסטרטגיות אינן שוות בכוחן , אשר בשוק ובארגון מביאות לשינוי יעיל ושאפשר לחולל שינויים עמוקים רק בהסתכלות על בית הספר כקהילה .
הוא טוען כי שינויים רבים שמתרחשים בבתי הספר , אינם נחשבים כשינויים עמוקים. לכן אם בתי הספר והעומדים על החינוך שואפים לשינוי עמוק, צריכים לשנות את התפיסה , ז"א להסתכל על בית הספר כאל כל ארגון פורמלי שישנו בחברה.
הוא חילק את כוחות השינוי לשתי קטגוריות. הקטגוריה הראשונה היא : כוחות ביורוקרטיים, אישיים ושל השוק . השנייה :כוחות מקצועיים, תרבותיים ודמוקרטיים .
שלושת הכוחות בקטגוריה השנייה : מקצועיים, תרבותיים, ודמוקרטיים ,סיכוייהם רב יותר להוליך שינוי כי יש קשר עמוק בין משתני התיווך .
נדבך חשוב בשינויי ובלעדיו ייכשל כל התהליך הוא המורים, אשר ידעו כיצד להשתנות ויהיו מסוגלים להשתנות ולתת למורים לפתח קשרים נחוצים עם עמיתיהם למקצוע על מנת לקבל החלטות שיקדמו את הלמידה בבית הספר .
תפקיד המנהל בשינוי הוא מרכזי וגדול , כך שאם הוא מאמין בשינוי הוא יוביל אותו בעצמה וירתום את שאר הצוות הבית ספרי.
למען השינוי צריך לשלב את כולם מורים, תלמידים, הורים ומנהלים ולראות אותם כעמיתים המגדירים בית הספר כקהילה דמוקרטית ושיש בה מעורבות ושיתופיות וכבוד הדדי ושוויוניות.
דעה שלי:
- אני מחזק מה שבא במאמר ובפרט המבט אל בית הספר ותפיסתו כקהילה שבו כל הצדדים : מורים , הורים , תלמידים ומנהלים מעורבים בכל התהליכים בבי הספר ובפרט התהליך הלימודי והחינוכי באופן שווה ובהבנה וכבוד הדדי.
- המורה הוא נדבך חשוב ביותר שחייבים לקחת אותו חזק בחשבון ושישתכנע שהשינוי הוא גם לטובתו.
- השינוי חייב להיות בקצב מתאים למורים וגם לתלמידים ולא יהיה בחיפזון .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה